אהבתם? שתפו עם מי שזה יכול לעזור לו: שליחה לחבר בוואטסאפ פייסבוק לינקדאין אקס טלגרם מייל
גודל הטקסט:

בקצרה

  • הודעות הונאה שנכתבו בעזרת בינה מלאכותית מנוסחות היטב ונראות אישיות, ולכן שגיאות כתיב כבר אינן סימן אמין לזיהוי.
  • הסימנים שעדיין עובדים הם מה שההודעה מבקשת: לפעול מהר, ללחוץ על קישור, או למסור קוד, סיסמה או פרטי אשראי.
  • כשיש ספק לא לוחצים: בודקים את הקישור בכלי קליק צ'ק של מערך הסייבר, פונים לגוף עצמו בערוץ שמצאתם בעצמכם, ומדווחים ב-119.
מה בכתבה
  1. הודעות הונאה בעידן הבינה: מה השתנה
  2. אילו סימנים עדיין מסגירים הודעות הונאה
  3. חמש בדיקות לפני שלוחצים
  4. דוגמאות מהחיים: הודעות הונאה שנראות אמינות
  5. טעויות נפוצות מול הודעות הונאה
  6. מה עושים אם כבר לחצתם
  7. שאלות ותשובות
  8. הצעד הבא

הודעות הונאה בעידן הבינה: מה השתנה

הודעת הונאה, או בשמה המקצועי הודעת דיוג (פישינג), מתחזה לגוף מוכר כדי שתמסרו פרטים אישיים, כמו סיסמה, קוד או מספר כרטיס אשראי (מקור).

מה שהשתנה הוא הניסוח. כלי בינה מלאכותית יוצרת, כלומר כלים שכותבים טקסט חדש לפי בקשה, מנסחים לעבריינים הודעה משכנעת בתוך שניות. מערך הסייבר הלאומי מסביר שהיכולות האלה מקנות להודעות ולאתרים מתחזים מראה אמין יותר (מקור). לכן עברית תקינה, בלי אף שגיאה, כבר לא מוכיחה דבר.

המספרים של 2026

כ-145%עלייה במתקפות הפישינג לעומת השנה שעברה (מקור)
26,000+דיווחים למערך הסייבר מתחילת 2026 (מקור)
1 מכל 3ישראלים לא יודעים איך לבדוק קישור חשוד (מקור)

אילו סימנים עדיין מסגירים הודעות הונאה

מערך הסייבר מונה עשרה סימני אזהרה, ובהם לחץ ודחיפות, נוסח חובבני, בקשה לפרטים אישיים וקישורים מקוצרים (מקור).

סימנים חלשים מול סימנים שעדיין עובדים

כבר לא מספיקים

  • שגיאות כתיב וניסוח עילג
  • פנייה כללית כמו "לקוח יקר"
  • עברית מתורגמת ומשובשת

עדיין סימן אזהרה חזק

  • לחץ לפעול עכשיו
  • בקשה לקוד, לסיסמה או לפרטי אשראי
  • קישור מקוצר או כתובת דומה לאמיתית
  • הבטחה לפרס או לרווח
  • שולח שלא ציפיתם לו

הסימנים של איכות הכתיבה איבדו מכוחם, כי כלי הבינה כותבים עברית תקינה וקל לשלב בהודעה שם פרטי. הסימנים של הבקשה עצמה נשארו חזקים, כי בלי בקשה אין הונאה.

חמש בדיקות לפני שלוחצים

כדי לזהות הודעות הונאה, לא שואלים אם ההודעה נראית אמינה, אלא מה היא רוצה שתעשו. חמש השאלות האלה לוקחות פחות מדקה.

חמש בדיקות לכל הודעה חשודה

  1. מה מבקשים?קוד, סיסמה או פרטי אשראי? עוצרים.
  2. למה עכשיו?לחץ של זמן נועד למנוע מכם לחשוב.
  3. לאן הקישור?בודקים אותו בקליק צ'ק, בלי לפתוח.
  4. מי השולח?גם שם ומספר מוכרים אפשר לזייף.
  5. איך בודקים?רק בערוץ שמצאתם בעצמכם, לא דרך ההודעה.

הבדיקה האחרונה חשובה במיוחד, כי מתחזים משתמשים גם במספר שנראה כמו של הבנק. בנק ישראל ממליץ להתקשר בחזרה רק למספר שמצאתם בעצמכם באתר הבנק, ומבהיר שהבנקים לא יבקשו קוד שקיבלתם במסרון (מקור).

לבדיקת הקישור יש כלי חינמי: קליק צ'ק (Click Check) של מערך הסייבר הלאומי. מעתיקים את הקישור בלחיצה ארוכה, בלי לפתוח, ומדביקים בכלי. מקבלים הערכה, וצוותי המערך מטפלים בקישורים זדוניים (מקור). הערכה אינה הבטחה, ולכן גם אז לא מוסרים פרטים דרך הקישור.

כלל אצבע: הודעה כתובה יפה היא לא הוכחה. בקשה לקוד שקיבלתם במסרון היא סימן עצירה, גם בשם של מישהו מוכר.

דוגמאות מהחיים: הודעות הונאה שנראות אמינות

הנה הודעה לדוגמה, בסגנון שבנק ישראל מתאר: סכנה לחשבון ובקשה דחופה לפרטים (מקור). אין בה אף שגיאה, והיא פונה בשם הפרטי.

פירוק של הודעת הונאה לדוגמה

שלום רונית,זוהה ניסיון כניסה חריג לחשבון הבנק שלך.כדי למנוע חסימה, יש לאמת את פרטייך בתוך 30 דקותבקישור המצורףולהזין את הקוד שיישלח אלייך במסרון.
פנייה בשם: קל להשיגסיפור מפחידלחץ של זמןקישור שלא לוחצים עליובקשה לקוד: סימן עצירה
הודעה שהומצאה להמחשה.

בנובמבר מתגברות גם הודעות מזויפות על חבילה שהגיעה או מתעכבת. מערך הסייבר ממליץ לבדוק את המשלוח באזור האישי באתר החברה או הדואר, לא דרך הקישור (מקור).

בוואטסאפ התרגיל מגיע בשם של חבר: "שלחתי לך קוד בטעות, אפשר שתשלח לי? זה דחוף". מערך הסייבר מסביר שכך משתלטים על חשבונות, וממליץ לא להעביר קוד אישי לאף אחד (מקור).

גם כלי בינה יכול לעזור: מעתיקים אליו את הטקסט ומבקשים שיצביע על סימני האזהרה. קודם מוחקים מספרי זהות, אשראי וקודים, שלפי מערך הסייבר לא מקלידים בצ'אט (מקור). מתחילים? יש באתר מדריך פשוט לשימוש בג'מיני (Gemini).

נוסח מוכן להעתקה

קיבלתי את ההודעה שלמטה. אל תפתח את הקישורים שבה.

כתוב אילו סימני הונאה יש בה: לחץ של זמן, בקשה לקוד או לפרטים, קישור, הבטחה מוגזמת או שולח לא ברור.

בסוף הסבר איך לבדוק אותה מול הגוף עצמו, בלי המספרים והקישורים שבהודעה.

ההודעה: (הדביקו כאן, אחרי שמחקתם מספרי זהות, חשבון וכרטיס)

גם הכלי יכול לטעות. התשובה שלו היא עוד דעה, לא אישור.

טעויות נפוצות מול הודעות הונאה

אלה ההרגלים שכדאי לאמץ, והטעויות שכדאי להימנע מהן.

הרגלים טובים מול טעויות

כדאי

  • נכנסים לאתר הרשמי ישירות מהדפדפן
  • מתקשרים למספר שמצאתם בעצמכם
  • בודקים קישור חשוד בקליק צ'ק
  • מפעילים אימות דו-שלבי והתראות על חיובים

עדיף להימנע

  • לסמוך על הודעה רק כי היא כתובה יפה
  • ללחוץ על הקישור "רק כדי לראות"
  • למסור קוד שקיבלתם במסרון, לאף אחד
  • להתקשר למספר שמופיע בהודעה עצמה

טעות נוספת היא למחוק ולשתוק. כל בדיקה בקליק צ'ק משמשת גם כדיווח, וכך אתם עוזרים להגן גם על אחרים (מקור).

עוד הרגלים טובים בכללי הזהב לעבודה בטוחה עם סוכן בינה.

מה עושים אם כבר לחצתם

לא להיבהל. לפי מערך הסייבר, אם לחצתם ולא מילאתם פרטים, ברוב המקרים אפשר להיות רגועים (מקור). ההמשך תלוי במה שמסרתם.

מה עושים, לפי מה שקרה

לחצתם על קישור חשוד
לא מסרתם פרטיםמוחקים, חוסמים את השולח ומדווחים ל-119.
מסרתם סיסמה או קודמחליפים סיסמה בכל החשבונות ומפעילים אימות דו-שלבי.
מסרתם פרטי אשראי או בנקחוסמים את הכרטיס ומעדכנים את הבנק.
השתלטו לכם על הוואטסאפמתחברים מחדש, מפעילים אימות דו-שלבי ומזהירים חברים.

מסרתם פרטים? בנק ישראל ממליץ לפנות לבנק מיד (מקור). מערך הסייבר מוסיף: לחסום את הכרטיס, לעקוב אחרי תנועות והוראות קבע חדשות, ועל חיוב שלא ביצעתם לדווח לבנק ולמשטרה (מקור). תלונה במשטרה אפשר להגיש גם באתר השירותים הממשלתיים.

השתלטו לכם על הוואטסאפ? פועלים מהר, לפני שהתוקף מפעיל אימות דו-שלבי בעצמו (מקור). ובכל מקרה, מדווחים למערך הסייבר הלאומי בחיוג חינם 119 (מקור).

צפו בשיעור: אימות דו-שלבי בוואטסאפ

תמונה מתוך הסרטון: 30 שניות שיצילו את חשבון הוואטסאפ שלכם

30 שניות שיצילו את חשבון הוואטסאפ שלכם · 5 דקות, צולם בפברואר 2024 · מתוך ערוץ היוטיוב שלנו

תרגול קצר, עשר דקות

  1. בחרו הודעה אחת בתיבת המסרונים, מבנק, מחברת משלוחים או מגוף ממשלתי, ועברו עליה עם חמש הבדיקות.
  2. אם יש בה קישור, העתיקו אותו בלחיצה ארוכה ובדקו אותו בקליק צ'ק של מערך הסייבר הלאומי.
  3. בוואטסאפ, היכנסו להגדרות, חשבון, אימות דו-שלבי, ובדקו שהוא מופעל עם קוד שאינו פשוט כמו 1234.
  4. שחקו בפורטל הסייבר הלאומי במשחק "זהו את המתחזה", ושלחו לבני המשפחה הודעה בעזרת הנוסח שלמטה.
נוסח מוכן להעתקה

כתוב הודעת וואטסאפ קצרה וחמה לבני המשפחה שלי, בשלוש-ארבע שורות.

הסבר בה שאסור למסור לאף אחד קוד שמגיע במסרון, גם לא למי שנשמע כמו חבר.

בקש מכולם להפעיל אימות דו-שלבי בוואטסאפ.

המלץ לבדוק כל קישור חשוד בכלי קליק צ'ק של מערך הסייבר הלאומי לפני שלוחצים.

שאלות ותשובות

אפשר עדיין לזהות הודעת הונאה לפי שגיאות כתיב?

פחות מבעבר. לפי מערך הסייבר הלאומי, הבינה המלאכותית מקנה להודעות מתחזות מראה אמין יותר. לכן בודקים מה ההודעה מבקשת, לא איך היא כתובה.

האם בנק או חברת אשראי יבקשו ממני קוד שקיבלתי במסרון?

לא. לפי בנק ישראל, הבנקים וחברות האשראי לא יבקשו פרטים חסויים, כמו קוד שנשלח במסרון. מי שמבקש קוד כזה, מנתקים ומתקשרים לבנק במספר שמצאתם בעצמכם.

חבר ביקש בוואטסאפ קוד שנשלח אליי בטעות. מה עושים?

לא שולחים את הקוד. לפי מערך הסייבר הלאומי, כך משתלטים על חשבונות וואטסאפ, ולעיתים ההודעה מגיעה מחשבון של חבר שכבר נפרץ. התקשרו לחבר ובדקו איתו.

איך בודקים קישור בלי ללחוץ עליו?

מעתיקים אותו בלחיצה ארוכה ומדביקים בכלי קליק צ'ק בפורטל הסייבר הלאומי. אפשר להדביק גם הודעה שלמה, ואז הכלי בודק את הקישור הראשון שבה. התשובה היא הערכה, לא הבטחה.

לאן מדווחים על הודעת הונאה בישראל?

למערך הסייבר הלאומי, בחיוג 119, בחינם ובכל שעה. גם בדיקה בקליק צ'ק משמשת כדיווח. אם נגרם נזק כספי, פונים מיד לבנק או לחברת האשראי ומגישים תלונה במשטרה.

הצעד הבא

מקורות

  1. 10 סימני אזהרה לזיהוי פישינג (מערך הסייבר הלאומי): www.gov.il
  2. השקת פורטל הסייבר הלאומי וכלי קליק צ'ק (Click Check), מערך הסייבר הלאומי: www.gov.il
  3. חודש הקניות בעידן הבינה המלאכותית (מערך הסייבר הלאומי): www.gov.il
  4. כבר לחצתי ומסרתי פרטים, מה עכשיו? (מערך הסייבר הלאומי): www.gov.il
  5. השתלטו לכם על הוואטסאפ? כך מחזירים שליטה (מערך הסייבר הלאומי): www.gov.il
  6. אזהרה לציבור מפני הונאות על ידי התחזות (בנק ישראל): boi.org.il

להמשך קריאה

נושאים נוספים באתר

רוצים ללמוד את זה יחד איתנו, בשידור חי?

בכל יום שני מתקיים שיעור בינה שבועי, בשידור חי ובחינם, בערוץ היוטיוב שלנו. להרשמה לשיעורים

המאמר עזר לכם? שלחו אותו למי שיכול להיעזר בו: שליחה לחבר בוואטסאפ פייסבוק